התכנית לחקר פולקלור ותרבות עממית

היחידה הראשונה שנשאה את הכותרת "פולקלור" באוניברסיטה העברית נוסדה בשנת 1970 על ידי פרופ' דב נוי, שלימד במסגרת החוג לספרות עברית גישות פולקלוריסטיות בחקר המדרש והתלמוד משנת 1955. היחידה שכנה במכון למדעי היהדות בבניין מייזר בקמפוס בגבעת רם, בקצה המסדרון של קומה ב, ליד המדרגות, ודלת זכוכית חצצה בינה לבין היחידות האחרות. לצד יחידת ההוראה הוקם המרכז לחקר הפולקלור. נוי, טיפח במקביל לפעילותו באוניברסיטה את תחום הפולקלור בישראל על-ידי הקמת רשת של אספני סיפורים פזורה על פני כל הארץ שהיתה נפגשת מדי שנה עם תלמידי האוניברסיטה העברית. לאורך השנים עשרות חוקרות וחוקרים צעירים עם תארי דוקטור בפולקלור ו/או בספרות עממית מהאוניברסיטה העברית השתלבו במערכות החינוך בנטלם משרות בפיקוח, ניהול, חיבור ספרי לימוד, הוראה במכללות ההוראה, כאוצרי אוספים ומוזיאונים, הקמה וניהול של מרכזי תרבות אתניים וקהילתיים בקרב אזרחי ישראל היהודים והערבים, בהביאם לחברה רגישויות תרבותיות ומנעד ידע ייחודי ומומחיות בגיוון תרבותי, אתני ומעמדי.
קרא עוד אודות תולדות התכנית

תכנית המוסמך לחקר פולקלור ותרבות עממית היא יחידה בסוגה בארץ. ככזו, היא מהווה אבן שואבת לטיפוח והכשרה של חוקרים בתחום הפולקלור בישראל. הפרופיל המחקרי של התכנית ניזון גם ממפעלי המחקר של המרכז לחקר הפולקלור, הפועל סביב מספר פרויקטים אשר מושכים אליהם חוקרים מאוניברסיטאות בארץ ובעולם. זאת ועוד, השיח האקדמי שנוצר בתכנית הן בין המורים לתלמידים הן בין התלמידים לבין עצמם מהווה גורם משמעותי לצמיחה והתפתחות חשיבה מפרה בתחום.

קרא עוד אודות תואר מוסמך